Sample

סוד מסחרי

סוד מסחרי

גזל סוד מסחרי היא עוולה המאפשרת לנפגע, ממנו נגזל הסוד, לתבוע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו, ולחילופין לתבוע עד ל- 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק!!

בעולם העסקים יֶשְׁנה חשיבות רבה להגנה על מידע עסקי של החברה, אותו מידע עסקי המעניק לחברה יתרון על פני מתחריה מהווה נכס עסקי חשוב הנחשב לקניינהּ. קניין אשר ראוי להגנה שכן גזילתו תפגע ביתרון העסקי לו זוכה החברה על פני מתחריה.. במאמר זה נסקור את הדין הישראלי הנוהג לגבי הגנה על סוד מסחרי.

הערכאות המשפטיות המוסמכות לדון בנושא הן בתי המשפט האזרחיים וכן מערכת בתי הדין לעבודה. סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 מגדיר מהו סוד מסחרי  קובע כי: סוד הוא  "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

מרכיבי הגדרת סודיוּת מסחרית

לשון החוק קובעת כמה קריטריונים להחלת ההגנה על הסוד וזכאות לפיצוי ולסעדים אחרים מכוח החוק. ככלל, מדובר במבחן אובייקטיבי, אולם על בעל הסוד להוכיח שהתכוון לשמור את המידע בסוד ונקט אמצעי אבטחה הולמים. אלה המרכיבים המרכזיים בהגדרה:

מידע שאינו נחלת הרבים – הגישה הרווחת בשיטות המשפט האנגלי והאמריקאי, היא כי המידע צריך להיות סודי הן כלפי הציבור הן כלפי מתחרים שעוסקים בתחום המסחרי האמור. אם המתחרים מודעים למידע די בכך כדי שהמידע לא ייחשב כסוד מסחרי, ואין צורך שהציבור בכללו יידע על כך. לפי גישה אחרת, מידע עסקי יוכר כסוד מסחרי אף אם הוא ידוע למתחרים באותו תחום, אך אינו ידוע לציבור. המשפט הישראלי אימץ את הגישה הראשונה, והרציונאל הוא כי למידע יש עלות, ומי שיבקש להיכנס לתחום מסחרי מסוים יהיה נכון לשלם כדי לקבל את המידע. לכן, אם המתחרים יודעים על המידע אין למי שטוען לסוד מסחרי יתרון עסקי מהותי, גם אם הציבור בכללו אינו מודע למידע.

למי אסור לגלות את הסוד? אין הכוונה כי בעלי הסוד מחויבים שלא לגלותו לאיש. מותר לבעלי הסוד לגלות לעובדים, למומחים שעמם הם מתייעצים או  לגורמים אחרים, ואין הדבר פוגע בדרישת הסודיות כל עוד גורמים אלה שומרים על המידע בסוד כך שהסוד עדיין מַקְנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחרים בתחום.

המידע "אינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים" – הרציונאל הוא כי למידע שאפשר להשיגו בקלות אין ערך כלכלי רב. דוגמאות למידע נגיש שאפשר להשיג בנקל הן ממקורות מידע המפורסם בפומבי. כך למשל, אתרי אינטרנט, מרשמים הפתוחים לציבור כמו מרשם הפטנטים, רשומות מטעם המדינה וכד'. במקרים אלה לא ייחשב המידע שפורסם כסוד מסחרי. הדגש בדרישה זו הוא על כך שאחרים יצטרכו להשקיע משאבים כדי להגיע למידע. אז באופן אובייקטיבי אפשר יהיה לומר שלא ניתן להשיגו בנקל. זאת אגב גם אם בעלי הסוד המסחרי לא השקיע משאבים מיוחדים מצידו בהמצאת המידע.

הסודיות מקנָה לבעלים יתרון עסקי על פני המתחרים – מדובר ביתרון כלכלי משמעותי לא בהכרח מבחינת גודלו כי אם בכך שלא יהיה מובן מאליו. גם פוטנציאל של יתרון כלכלי בא בגדרי ההגדרה.

נקיטת אמצעים סבירים לשמירה על סודיוּת המידע – דרישה זו חלה על בעל הידע המוגדר כסוד. עם אמצעי אבטחה סבירים נמנים: הדרכת העובדים לגבי אופיו הסודי של המידע; צמצום הגישה למידע למורשים בלבד; נקיטת אמצעי אבטחה פיזיים עבור מחשבים וכספות; חוזי עבודה מיוחדים המציינים את רכיב הסודיות; הצפנה ועוד. כל זאת באופן יחסי לנהוג בתחום המסחרי המדובר. החוק הישראלי מחייב נקיטת אמצעי אבטחה. הדין האמריקאי נוקט בגישה דומה, אך במקביל נוהגת גישה חדשה אשר רואה באי נקיטת אמצעי אבטחה ראיָה לכך שבעל הסוד לכאורה לא התכוון לשמור על המידע. זהו מבחן סובייקטיבי והדרישה היא ראייתית, כך שיש לבחון אותה לצד ראיות אחרות. אם התמונה הכללית שתצטייר היא כי לא הייתה לבעל הסוד כוונה לשמור על המידע, הוא לא יחסה תחת דיני סודיות מסחרית.

מהו מבחן הסבירוּת, ומהי המידה הנדרשת? אם יוכח כי הסוד הושג בעזרת "אמצעי פסול" כלומר אמצעי תחבולתי אשר עוקף אמצעי אבטחה רגילים, או שאין נגדו אמצעי אבטחה זמין ונגיש, אזי הסוד המסחרי יזכה להגנה במסגרת החוק. מבחינת מידתיוּת, יש לשקול את ערכו של המידע המסחרי שעליו מבקשים להגן. ככל שערכו של הסוד גדול יותר כך אמצעי האבטחה הנדרש צריך להיות מהותי יותר. אין צורך בנקיטת כל אמצעי האבטחה האפשריים אלא באמצעי האבטחה המיטביים, אך לא כאלה שיסרבלו את מהלך העסקים הרגיל.

תחולת ההגנה על סוד מסחרי

חוק עוולות מסחריות קבע הגנות מיוחדות לגבי אינטרס העסק להגן על סודות המסחר מפני עובדים, קבלני משנה ומתחרים. הפסיקה הרחיבה את הגדרת "סוד מסחרי" גם לרשימת לקוחות, רשימת אנשי קשר, קבלני משנה, שיטות תמחור מורכבות ועוד. אף אם אדם לא נטל את הסוד המסחרי בעצמו, אך הוא מודע לכך שמידע הסודי אשר הגיע אליו ניטל ללא אישור הבעלים, הוא יהא חייב בגין עוולה זו.

מתי שימוש בסוד מסחרי לא יהווה עוולה של גזל?

ישנם כמה סייגים לאחריות בגין גֶּזֶל סוד מסחרי. חלקם מנויים בחוק כדוגמת רכישת הסוד המסחרי בתום לב ובתמורה; חשיפת סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת (פירוק או ניתוח של מוצר/ תהליך); סוד מסחרי שהגיע לעובד במהלך עבודתו והפך לחלק מכישוריו הכלליים ועוד. סייגים נוספים פותחו בפסיקה ובהם מידע שיש בו למנוע פגיעה בבריאות הציבור, הגנה על הזכות למשפט הוגן ועוד.

האם ניתן להגביל עובד היודע סוד מלעבוד בחברה מתחרה?

כאשר בית המשפט דן בטענה כי נעשתה עוולת גֶּזֶל סוד מסחרי הוא יאזן בין הזכויות המתנגשות, לדוגמה חופש העיסוק ועיקרון התחרות החופשית אל מול האינטרסים של בעל הסוד המסחרי, תוך יישום מבחני סבירוּת ומידתיוּת. כך, כאשר מעסיק טוען כי עובד גָּזַל ממנו סוד מסחרי או כי יש להגביל את עיסוקו בכל הנוגע לסוד המסחרי שרכש אצל אותו מעביד, בית הדין לעבודה יבדוק כיצד הסוד המסחרי הגיע לידי העובד והאם הדבר נעשה באמצעים פסולים, ויתחשב בחופש העיסוק של אותו עובד והרצון שלא להגבילו. כמו כן ייבדק אם הושקעו משאבים מיוחדים להכשיר את העובד או שעשה זאת בזמנו הפנוי ואם ניתנה לו תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק, לצד בחינת חובות תום הלב והאמוּן במערכת יחסי עובד-מעביד.

סעדים הקבועים בחוק

חוק עוולות מסחריות מַקְנה לנפגע את הזכות לבקש מבית המשפט פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 ש"ח. סעדים נוספים שהנפגע יכול לבקש הם מתן צו מניעה נגד השימוש בסוד המסחרי, מינוי כונס נכסים שבסמכותו לחפש ולתפוס נכסים וראיות הקשורים בביצוע העוולה וסעדים אחרים לפי פקודת הנזיקין.

חושדים שהאמון הופר ומידע מסחרי הודלף? הואשמתם בגניבת סוד מסחרי?
משרד עורך דין גולדשטיין אנופולסקי עוסק בהגנה על בעלי סוד מסחרי וכן על נתבעים בעוולה זו. פנו אלינו בהקדם וקבלו מידע על האופן שבו תוכלו למצות את זכויותיכם!
התקשרו לטלפון: 03-6735811

להתייעצות ופנייה בכל נושא הקשור לעסק שלכם, התקשרו עכשיו 03-6735811, או השאירו פרטים כאן