Sample

חדלות פירעון

חדלות פירעון

המונח "חדלוּת פירעוֹן" מתייחס למצב פיננסי בעל השלכות משפטיות, אשר בו אין ביכולת חברה עסקית או אדם פרטי לפרוע את החובות שצברו כלפי הנושים. כלומר, סך שווי נכסיו של החייב נמוך מגובה החובות שצבר ואינו מספיק כדי לכסותם. שלא כמו דיני חיובים אשר חלים על אנשים או עסקים המתחמקים מתשלום חובות, דיני חדלות פירעון תקפים לגבי חייבים שאין ביכולתם להסדיר את החוב. במסגרת הליך של חדלות פירעון, הכרזה על אדם כעל פושט רגל והכרזה על פירוק חברה, מתבצעים על-ידי בית המשפט, וזאת לאחר שבחן לעומק את היכולת הכלכלית של החייב ונסיבות יצירת החוב, ולאחר שניתנה לנושים הזדמנות להגיש תביעות חוב ונמצא כי מוצו הדרכים לפריעת החוב.

מערכת הדינים שחלה על חדלות פירעון ותכליתהּ

במערכת המשפט בישראלי נוהגים דיני חדלות הפירעון אשר חלים על כלל המצבים האפשריים במסגרת סטטוס משפטי זה. במסגרת דינים אלה נכללת שורה של חוקים. פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל) מסדירה חדלות פירעון של אדם פרטי. פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות), מסדירה מצב חדלות פירעון של חברה. חוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות), עוסק בהליכי הבראה לחברה שנקלעה למצב חדלות פירעון. תכליתם של דיני חדלות פירעון היא כפולה: מצד אחד למצות את ההליכים מול החייב לתשלום החוב כמידת יכולתו, מצד אחר למחוק את החובות שאין ביכולתו של החייב לכסות ולאפשר לו לפתוח דף כלכלי חדש ונקי.

חדלות פירעון של אדם פרטי

המונח הנפוץ יותר למצב זה הוא הליכי פשיטת רגל. כניסה להליכים אלה יכולה להיות ביוזמת החייב או ביוזמת הנושה, בכפוף להתקיימות תנאים מסוימים המנויים בפקודת פשיטת הרגל: בהליך ביוזמת החייב – תנאי סף הוא שהחוב יעמוד על סכום מינימלי. נכון לשנת 2018 הסכום עומד על 17,000 ש"ח. בהליך ביוזמת הנושה – גם במקרה זה תנאי סף הוא שהחוב יעמוד על סכום מינימלי, 86,500 ש"ח נכון ל-2018. נוסף על כך, על הנושה להוכיח כי במהלך הרבעון שלפני הגשת הבקשה התרחש מעשה פשיטת רגל. עם מעשה כזה נמנים:

  • העברת מרמה – כאשר החייב נתן מתנת מרמה - העביר נכס בהעברת מרמה, או שיעבד אותו מטעמי העדפת מרמה.
  • מכירת נכס בהוצאה לפועל – כאשר נכס של החייב עוקל על-ידי ההוצאה לפועל ונמכר על פי צו בית משפט.
  • התחמקות מנושים – אם החייב יצא מישראל או לא חזר לישראל בהיותו בחו"ל, או מנע אפשרות יצירת קשר של הנושים איתו, וכל זאת במטרה להתחמק מנושיו.
  • הצהרות מטעם החייב – החייב הגיש לבית המשפט הצהרה על כך שאין ביכולתו לשלם את חובותיו או הגיש בקשת פשיטת רגל. לחלופין, אם החייב הודיע למי מהנושים שהוא עומד להפסיק לשלם את חובו יראו בכך הצהרה מטעמו.
  • מתן התראת פשיטת רגל – נמסרה לחייב התראת פשיטת רגל והחייב נהג באחד משני אופנים אלה: לא מילא אחר הדרישות שפורטו בהתראה בתוך שבוע מהמועד שנמסרה לו בארץ, או תוך זמן אחר לפי קביעת בית המשפט אם החייב היה בחו"ל. לחלופין, לא עלה בידי החייב לשכנע את בית המשפט כי יש לו קיזוז או תביעה שכנגד השווים לחוב לכל הפחות, וכי לא היה באפשרותו להעלותם בהליך שבו החוב נקבע. הגורמים אשר אחראים על הליך פשיטת רגל הם בית המשפט והכונס הרשמי. ההליך מאפשר לרכז את כלל נכסי החייב ולחלקם בין הנושים לפי סדר הקדימוּת ביניהם. אם ההליך התנהל כהלכה אפשר להגיע בסיומו להסדר חוב עם הנושים או לקבל צו הפטר אשר מוחק את החובות ומאפשר פתיחת פרק כלכלי חדש בחיי החייב.

חדלות פירעון של חברה

במקרה זה ישנן שתי אפשרויות:

פירוק – דומה להליכי פשיטת רגל, בשינויים המותאמים לחברה. הליכים אלה יכולים להיות ביוזמת החברה, ספקים או נושים. ההליכים מתנהלים עד לסגירתה של החברה, סיום התקיימותה כישות משפטית נפרדת ומחיקתה ברישומי רשם החברות. כדי שחברה תוכר כחדלת פירעון נדרשת התקיימות אחד התנאים האלה: נגד החברה הוצא צו הוצאה לפועל או צו בית משפט, והצו לא בוצע, או שבית המשפט מצא כי החברה אינה סולבנטית ואין ביכולתה להסדיר את חובותיה, או שדרישת תשלום של נושה להסדרת חוב של החברה לא נענתה בתוך פרק זמן של שלושה שבועות.

האפשרות הנוספת בהגיע חברה למצב חדלות פירעון היא הבראת החברה ושיקומהּ.

חוק חדלות פירעון

בחודש מרץ השנה אישרה מליאת הכנסת פה אחד לקריאה שנייה ושלישית את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, אשר מסמל מהפכה עתידית בדיני פשיטת הרגל. לחוק זה שתי תכליות עיקריות: 1. עיגון גישה שיקומית כלפי החייבים – מעבר מגישה של ענישת חייבים הנוהגת כיום לשאיפה לשיקומם והבראתם הכלכלית. הרעיון החדשני שאותו מנסה החוק לקדם הוא הכנסת כל החייבים לתהליך מוגבל בזמן שבו יידרשו לשלם את החובות ולהשתקם. בסיום התקופה יקבלו פטור מתשלום החובות ויוכלו לשוב לנהל חיים כלכליים רגילים. החוק מנסה לשנות את המצב הנוהג כיום שבו חייבים מתמודדים עם החזר חובותיהם והתנהלות מול הוצאה לפועל במשך שנים רבּות, וחייהם הכלכליים מוקפאים עד לסיום ההליך הממושך.
2. הגדלת החלק של הנושים הקטנים בהחזר החובות – מהלך זה הוא על חשבון המדינה והבנקים, ותכליתו להתאים את התהליך לכלכלה המודרנית. הרעיון שמנסה החוק להעביר כאן הוא שחדלות פירעון היא מצב בלתי רצוי לחברה, וכי הבראת החייבים חיונית ומועילה לכלכלה ולחברה. החוק מבחין בין מרבית החייבים שנקלעו למצב פשיטת רגל עקב התנהלות כלכלית שגויה או אירוע של כוח עליון, ובין רמאים שעמם ינקוט החוק ביד קשה, ותופעל נגדם ענישה פלילית.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי 

בין אם הינך חייב או נושה, בתחום חדלות פירעון חשוב שעורך דין ילווה את צעדיך ויעניק לך שירות משפטי מושכל. עורכי הדין במשרדנו בעלי הידע, הניסיון והמומחיות בדיני חדלות פירעון ובהליכים השונים במסגרתם.

לקביעת פגישה התקשרו: 03-6735811

להתייעצות ופנייה בכל נושא הקשור לעסק שלכם, התקשרו עכשיו 03-6735811, או השאירו פרטים כאן